ערבות אישית לחוב: מה המשמעות, ומה קורה כשהחייב לא משלם

"רק תחתום פה, זה סתם פורמליות." כך מתחילים הרבה סיפורים של ערבים. ערבות היא התחייבות אמיתית: ערב הוא מי שהתחייב לקיים בעצמו את ההתחייבויות הכלכליות של מישהו אחר כלפי נושה. אם החייב לא משלם, הנושה יכול לפנות אל הערב.

התשובה הקצרה: החוק מבחין בין שלושה סוגי ערבים: ערב מוגן, ערב יחיד וערב רגיל, ולכל סוג הגנות אחרות. ערב מוגן, למשל, אפשר לחייב ככלל רק אחרי שהנושה מיצה את ההליכים נגד החייב, אבל אם ניתן נגד החייב צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, הנושה יכול לפנות לערב גם בלי זה. בעלי חברה שחתמו על ערבות אישית לחובות החברה הם בדרך כלל "בעלי עניין", ולכן ההגנות של ערב יחיד ומוגן לא חלות עליהם. וההפטר של החייב, ככלל, לא משחרר אוטומטית את הערב.

מי הם הערבים הנפוצים?

• הורים וקרובי משפחה שחתמו להלוואה או למשכנתא.
• בעלי חברות שחתמו על ערבות אישית להלוואה או למסגרת אשראי של החברה.
• שותפים בעסק.
• חברים שחתמו "כטובה" על הלוואה או על חוזה שכירות.

שלושה סוגי ערבים, שלוש רמות הגנה

חוק הערבות, התשכ"ז-1967 מבחין בין שלושה סוגים:

ערב יחיד

ערב שמתקיימים לגביו כל התנאים האלה:

1. אדם פרטי, לא תאגיד.
2. לא "בעל עניין" בתאגיד שמבקש את ההלוואה.
3. לא בן או בת הזוג של החייב.
4. לא שותף של החייב בשותפות רשומה.
5. הנושה עוסק במתן הלוואות או אשראי, כמו בנק או חברת הלוואות חוץ בנקאית.

ערב מוגן

ערב יחיד שבנוסף, סכום הערבות בחוזה מוגבל: עד 89,311.66 ₪, או עד 744,263.82 ₪ כשההלוואה נועדה לרכישת דירה לחייב, לילדיו הבגירים או להוריו. הסכומים צמודים למדד ומתעדכנים פעמיים בשנה, ולכן כדאי לבדוק את המספר העדכני.

ערב רגיל

כל ערב שלא עומד באחד מחמשת התנאים הראשונים. למשל, בעל שליטה בחברה שחתם לטובתה, בן זוג של החייב, או מי שחתם לטובת נושה שאינו גוף שעוסק במתן אשראי.

ההגנות של ערב יחיד

• הודעה בתוך 90 יום: כשהחייב לא משלם, הנושה צריך להודיע לערב בתוך 90 יום מהיום שבו היה על החייב לשלם.
• הודעה לפני פירעון מוקדם: אם הנושה רוצה להעמיד את כל ההלוואה לפירעון מיידי בגלל איחור, הוא צריך להודיע לערב לפחות 15 יום מראש. אם לא הודיע, הערב לא יחויב בפירעון המוקדם.
• אפשרות להמשיך בתשלומים: ערב שהודיע בתוך 15 יום מקבלת ההודעה שהוא רוצה לשלם בתשלומים, רשאי לשלם לפי לוח התשלומים המקורי של ההלוואה.

ההגנות של ערב מוגן

בנוסף על ההגנות של ערב יחיד:

• חבות מוגבלת: הערב חייב רק עד הסכום שנקוב בחוזה (בתוספת הצמדה, ריבית והוצאות שנקבעו בבית משפט או בהוצאה לפועל), ולא יותר ממה שהחייב עצמו התחייב.
• הגדלת החוב לא חלה עליו: אם החייב והנושה הגדילו את החוב בהסכם ביניהם, הערב נשאר ערב רק לחוב שלפני ההגדלה.
• גילוי לפני החתימה: הנושה חייב לגלות לערב, לפני החתימה, את פרטי ההלוואה: הסכום, התקופה, הריבית, ההצמדה, מספר הערבים, ועוד.
• מימוש רק אחרי מיצוי: ככלל, אפשר לדרוש מערב מוגן לשלם רק אחרי שהנושה תבע את החייב, קיבל פסק דין, פתח הליכי הוצאה לפועל, וקיבל מראש ההוצאה לפועל אישור שננקטו כל ההליכים האפשריים.

ומה קורה כשהחייב נכנס לחדלות פירעון?

כאן נמצאת נקודה שהרבה ערבים לא מכירים. החוק קובע חריגים שבהם אפשר לפנות לערב מוגן גם בלי מיצוי ההליכים נגד החייב, וביניהם: כשניתן נגד החייב צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון (או צו פירוק בחברה). גם כשהחייב נפטר, הוכרז פסול דין או עזב את הארץ לצמיתות.

כלומר, ברגע שהחייב נכנס להליך, הנושה עשוי לפנות לערב מהר יותר. ובסוף ההליך, ההפטר הוא פטור אישי של החייב שקיבל אותו, וככלל לא משחרר אוטומטית את הערב.

מה זה אומר בפועל? אם אתם חייבים ושוקלים חדלות פירעון, חשבו גם על הערבים שלכם: הורים, אחים, חברים. כדאי לדבר איתם מראש, ולהבין יחד מה צפוי להם. ואם אתם ערבים לחייב שנכנס להליך, כדאי לבדוק מיד באיזה סוג ערבות מדובר, ומה האפשרויות שלכם.

ערבות אישית של בעלי חברה

חברה בע"מ אמורה להפריד בין החובות שלה לבין הבעלים. אבל הבנקים יודעים את זה, ולכן כמעט תמיד מבקשים ערבות אישית של הבעלים. מכיוון שבעל שליטה הוא "בעל עניין" בתאגיד, הוא בדרך כלל ערב רגיל, בלי ההגנות של ערב יחיד או מוגן. התוצאה: כשהחברה לא משלמת, החוב חוזר לבעלים, ולעיתים מוביל אותם להליך חדלות פירעון אישי. עוד על זה במדריך חדלות פירעון לעצמאים ובעלי עסקים.

ערב ששילם: אפשר לדרוש את הכסף מהחייב?

כן, ככלל. ערב ששילם את החוב, כולו או חלקו, רשאי לדרוש מהחייב את מה ששילם, בתוספת הוצאות סבירות וריבית. ההוראה הזו לא חלה על ערבות שניתנה בלי הסכמת החייב. אם החייב עצמו בהליך חדלות פירעון, הדרישה הזו נבחנת בתוך ההליך.

ערב שקיבל דרישת תשלום: צ'ק ליסט

1. מוצאים את כתב הערבות ובודקים על מה בדיוק חתמתם: סכום מקסימלי? חוב מסוים? כל החובות?
2. בודקים איזה סוג ערב אתם: מוגן, יחיד או רגיל. זה משנה את ההגנות.
3. בודקים שקיבלתם הודעות בזמן: בתוך 90 יום מהפיגור, ולפחות 15 יום לפני פירעון מוקדם.
4. מבקשים פירוט חוב: קרן, ריבית, הוצאות. ובודקים שהחוב לא הוגדל אחרי שחתמתם.
5. בודקים מה נעשה מול החייב העיקרי, ואם הוא בהליך חדלות פירעון.
6. שוקלים הסדר עם הנושה, במיוחד אם יש יכולת לשלם חלק. ערב יחיד יכול לבקש לשלם לפי לוח התשלומים המקורי.
7. מתייעצים לפני שמשלמים או חותמים על משהו חדש.

דוגמה: אמא שחתמה להלוואה של הבן

(דוגמה להמחשה בלבד.) רחל חתמה כערבה על הלוואה של 60,000 ₪ שבנה לקח מהבנק. הבן נקלע לקשיים והפסיק לשלם. רחל היא אדם פרטי, לא בת זוג ולא שותפה, הנושה הוא בנק, וסכום הערבות בחוזה נמוך מהתקרה, ולכן היא כנראה ערבה מוגנת. כל עוד הבן לא בהליך, הבנק צריך ככלל למצות קודם את ההליכים נגדו. כשהבן מגיש בקשה לחדלות פירעון וניתן צו לפתיחת הליכים, הבנק רשאי לפנות אליה. רחל בודקת את כתב הערבות, מוודאת שהבנק לא דורש יותר מהסכום שבחוזה, ומבקשת לשלם בתשלומים.

לפני שחותמים על ערבות

• קוראים הכול, ומבקשים עותק. חתימה בלי לקרוא לא פוטרת מאחריות.
• שואלים איזה סוג ערב תהיו, ומה הסכום המקסימלי.
• מגבילים סכום, אם אפשר.
• שואלים את עצמכם בכנות: אם החייב לא ישלם, אני יכול לשלם את זה לבד?
• שואלים מה קורה אם החייב ייכנס לחדלות פירעון.

חשוב לדעת: המדריך מבוסס על חוק הערבות ועל המידע של "כל זכות", ומסביר עקרונות כלליים בלבד. דיני ערבות מורכבים, והתשובה תלויה בנוסח החוזה ובנסיבות. לפני תשלום או חתימה, כדאי להתייעץ עם עורך דין.