הדוח הדו-חודשי בחדלות פירעון: מתי מגישים, מה מצרפים ואיך לא מתבלבלים
בקצרה
- בתקופת הביניים מגישים דוח הכנסות והוצאות כל חודשיים, עד ה-15 בחודש, לממונה ולנאמן.
- הדוח הראשון מוגש חודשיים אחרי הצו לפתיחת הליכים. לדוגמה: צו מ-10.08, דוח ראשון עד 15.10, על אוגוסט וספטמבר.
- בתקופת השיקום הכלכלי עוברים לדוח חצי שנתי, ושם לא צריך לצרף קבלות על מזון וצריכה.
- מצרפים תלושי שכר, אישורים על הכנסות, ואסמכתאות להוצאות, הכול בקובץ PDF אחד ברור.
- הדוחות הם הבסיס שעליו הנאמן בודק את המצב הכלכלי וקובע את התשלום החודשי, ולכן דיוק ועקביות חשובים יותר מכל דבר אחר.
מה במדריך
אחת החובות הקבועות בהליך חדלות פירעון היא הדוח על הכנסות והוצאות. הוא מראה לממונה ולנאמן כמה כסף נכנס למשק הבית, כמה יוצא, ועל מה. דוחות מסודרים ובזמן הם חלק מהעמידה בתנאי ההליך, והם גם הבסיס לקביעת תשלום חודשי הוגן.
התשובה הקצרה: בתקופת הביניים מגישים דוח כל חודשיים, עד ה-15 בחודש, ובתקופת השיקום הכלכלי מגישים דוח כל חצי שנה, גם הוא עד ה-15 בחודש. מצרפים אסמכתאות לכל הכנסה ולהוצאות העיקריות, וסורקים הכול לקובץ PDF אחד.
רוצים שזה יהיה קל? תיק הקבלות שלנו מאפשר לצלם כל קבלה כשהיא מגיעה, למיין אותה לפי סוג, ובסוף התקופה להפיק קובץ PDF אחד מסודר עם דף סיכום. הכול נשמר רק בטלפון או במחשב שלכם.
למה הדוח הזה כל כך חשוב?
הרבה אנשים רואים בדוח הדו-חודשי עוד טופס בירוקרטי. בפועל, הוא אחד הכלים המרכזיים שבהם ההליך "מכיר" אתכם. בתקופת הביניים, שנמשכת כשנה, הנאמן בודק את המצב הכלכלי שלכם: מה ההכנסות, מה ההוצאות ההכרחיות, ואיך נוצרו החובות. כ-9 חודשים אחרי תחילת תפקידו הוא מגיש דוח ממצאים, ועל בסיסו נקבעת ההצעה לתוכנית השיקום.
כלומר, הדוחות שאתם מגישים לאורך הדרך הם חומר הגלם של ההחלטה החשובה ביותר בהליך: כמה תשלמו בכל חודש ולכמה זמן. דוח מסודר ועקבי מראה שיתוף פעולה ותום לב. דוח חסר, מאוחר או לא עקבי עלול לעורר שאלות, לעכב את ההליך ולפגוע באמון.
מתי מגישים? לוח הזמנים המלא
| התקופה בהליך | תדירות | מועד |
|---|---|---|
| תקופת הביניים (מהצו לפתיחת הליכים ועד הצו לשיקום כלכלי) | כל חודשיים | עד ה-15 בחודש |
| תקופת השיקום הכלכלי (מהצו לשיקום ועד סוף ההליך) | כל חצי שנה | עד ה-15 בחודש |
הדוח הראשון בתקופת הביניים
הדוח הראשון מוגש חודשיים אחרי מתן הצו לפתיחת הליכים, עד ה-15 בחודש. הדוגמה של משרד המשפטים:
- הצו ניתן ב-10.08.
- הדוח הראשון מוגש עד 15.10, והוא מתייחס לאוגוסט ולספטמבר.
- הדוח הבא מוגש עד 15.12, על אוקטובר ונובמבר.
- וכך הלאה, כל חודשיים, עד שניתן הצו לשיקום כלכלי.
הדוח הראשון בתקופת השיקום
אחרי הצו לשיקום כלכלי עוברים לדוח חצי שנתי. הדוח הראשון מוגש שישה חודשים אחרי הצו, עד ה-15 בחודש. דוגמה: צו מ-10.2, דוח ראשון עד 15.8, על פברואר עד יולי כולל.
הדוח החצי שנתי הוא למעשה שלושה דוחות דו-חודשיים ביחד. לכן גם בתקופת השיקום כדאי להמשיך לאסוף מסמכים באופן שוטף, ולא לחכות לחודש השישי.
דוגמה לשנה ראשונה
נניח שהצו לפתיחת הליכים ניתן ב-20 בינואר. לוח הזמנים יכול להיראות כך:
| מועד הגשה | החודשים שבדוח |
|---|---|
| עד 15 במרץ | ינואר ופברואר |
| עד 15 במאי | מרץ ואפריל |
| עד 15 ביולי | מאי ויוני |
| עד 15 בספטמבר | יולי ואוגוסט |
| עד 15 בנובמבר | ספטמבר ואוקטובר |
| עד 15 בינואר | נובמבר ודצמבר |
זו דוגמה להמחשה בלבד. התאריכים המחייבים הם אלה שנקבעו בתיק שלכם, ואם יש ספק, בודקים מול מוקד הממונה או מול הנאמן.
מה כותבים בדוח?
הדוח מוגש על טופס קבוע של משרד המשפטים, "דו"ח על הכנסות והוצאות". הוא כולל:
- מספר התיק במערכת הממונה.
- פרטי קשר עדכניים: כתובת מגורים וטלפון. אם עברתם דירה, זה המקום לעדכן.
- פירוט ההכנסות של משק הבית, לפי מקור.
- פירוט ההוצאות, לפי סוג.
- אסמכתאות לכל מה שכתוב.
אילו מסמכים מצרפים?
הכנסות
- תלושי שכר שלכם, של בן או בת הזוג, ושל ילדים בגירים שגרים איתכם.
- פנסיה או קצבה מקרן פנסיה.
- הכנסה משכר דירה, אם יש נכס שמושכר.
- קצבאות ביטוח לאומי, שלכם או של בן משפחה שגר איתכם: למשל קצבת ילדים, נכות, אבטלה או הבטחת הכנסה.
- תמיכות ומתנות, בכסף או בשווה כסף. גם עזרה קבועה מההורים נחשבת הכנסה שצריך לדווח עליה.
הוצאות
- דיור: הסכם שכירות עדכני, או אישור על תשלום משכנתא.
- החזקת הבית: חשמל, מים, ארנונה, טלפון, אינטרנט וטלוויזיה, ועד בית.
- חינוך: גן, צהרון, תשלומי בית ספר וחוגים.
- מזון ומוצרי צריכה: קבלות מהסופר, בית המרקחת וכדומה. בתקופת השיקום הכלכלי לא חובה לצרף קבלות על מזון וצריכה.
- רכב: ביטוח, טסט, דלק ותיקונים, אם יש רכב בבעלותכם.
עצמאים
עצמאים מצרפים גם את הדיווחים לרשויות המס, כמו דוחות מע"מ ומס הכנסה. חשוב שהמספרים בדוח לממונה יתאימו למה שדווח לרשויות. פער בין שני הדיווחים הוא אחת הסיבות הנפוצות לשאלות מצד הנאמן. למידע נוסף ראו את המדריך על חדלות פירעון לעצמאים.
איך מגישים: שלב אחרי שלב
הגשה באינטרנט (הדרך הרגילה)
- מורידים מאתר משרד המשפטים את הטופס "דו"ח על הכנסות והוצאות", מדפיסים וממלאים את כל השדות.
- מסדרים את המסמכים לפי הסדר של הטופס: קודם הכנסות, אחר כך הוצאות.
- סורקים את הטופס יחד עם כל המסמכים לקובץ PDF אחד. בודקים שכל עמוד ברור וקריא, ושאין עמודים הפוכים או חתוכים.
- נכנסים למערכת ממונה-נט, בוחרים בנושא "הגשת דו"חות" ובסוג הפנייה "דו"ח הכנסות והוצאות דו חודשי".
- מצרפים את הקובץ ושולחים.
- שומרים את אישור ההגשה ואת הקובץ שנשלח.
הגשה בלשכה
הגשה ידנית אפשרית רק למי שלא מיוצג על ידי עורך דין. מגישים במזכירות המחוז של הממונה שבו מתנהל ההליך, בימים שני ורביעי בין 08:30 ל-12:30, ורק בתור שנקבע מראש באינטרנט. מוקד השירות של הממונה: *5067.
איך מכינים את הדוח בלי לחץ: שיטה של 10 דקות בשבוע
רוב הקושי בדוח הוא לא המילוי, אלא איסוף המסמכים ברגע האחרון. השיטה הבאה מפזרת את העבודה על פני החודשיים:
- ביום שמקבלים קבלה, מצלמים אותה. בתיק הקבלות זה לוקח כמה שניות, והתמונה נשמרת עם התאריך והסוג.
- פעם בשבוע, 10 דקות: עוברים על פירוט כרטיס האשראי או חשבון הבנק, ובודקים שלכל הוצאה גדולה יש אסמכתה.
- בתחילת כל חודש מורידים את תלושי השכר ואת אישורי הקצבאות של החודש הקודם.
- שבוע לפני ה-15 מפיקים את הקובץ, ממלאים את הטופס ובודקים התאמה בין הסכומים בטופס לבין המסמכים.
- עד ה-15 מגישים, ושומרים את האישור.
בתיק הקבלות יש גם כפתור שיוצר תזכורת קבועה ביומן לפני כל מועד הגשה, לפי תדירות הדוח שבחרתם.
טעויות נפוצות, ואיך נמנעים מהן
1. הגשה מאוחרת. גם דוח מצוין שמוגש באיחור משדר חוסר סדר. אם ברור שלא תספיקו, עדיף להגיש את מה שיש בזמן ולהשלים מסמך חסר בהמשך, עם הסבר.
2. סכומים "בערך". כשאין קבלה, יש פיתוי לכתוב סכום משוער. זו טעות. כותבים רק מה שאפשר לתמוך במסמך, ומציינים בכתב מה חסר ולמה.
3. שכחה של הכנסות "קטנות". עזרה מההורים, עבודה מזדמנת, החזר מס, מכירה של חפץ ביד שנייה. כל הכנסה מדווחת. הסתרה של הכנסה, גם קטנה, יכולה להיחשב חוסר תום לב, ולפגוע בסיכוי לקבל הפטר.
4. חוסר התאמה בין דוחות. אם בדוח אחד מופיעה הוצאה קבועה ובדוח הבא היא נעלמת, כדאי להסביר למה (למשל: הסתיים חוזה, בוטל מנוי).
5. קבצים לא קריאים. צילום חשוך, עמוד חתוך או קובץ עם עשרות תמונות נפרדות מקשים על הבדיקה. קובץ PDF אחד, ברור ומסודר, חוסך שאלות חוזרות.
6. לא לשמור עותק. משרד המשפטים מבקש לשמור עותק של הדוח שהוגש ואת האסמכתאות המקוריות. מעטפה אחת לכל תקופה, או תיקייה בענן, מספיקות.
מה הקשר בין הדוח לתשלום החודשי?
התשלום החודשי בהליך נקבע בצו לפתיחת הליכים, ואחר כך שוב בצו לשיקום כלכלי, לפי היכולת הכלכלית. הדוחות הם אחד המקורות העיקריים שעליהם נשענת ההחלטה. לכן חשוב שהם ישקפו את המציאות: אם ההוצאות ההכרחיות גבוהות, צריך להראות אותן עם מסמכים; אם ההכנסה עלתה, צריך לדווח.
אם המצב השתנה באופן משמעותי, למשל פיטורים, מחלה או לידה, אפשר להגיש בקשה לשינוי גובה התשלום החודשי. לא מפסיקים לשלם על דעת עצמכם, אלא מגישים בקשה מסודרת עם מסמכים. התשלומים עצמם מופקדים ב"קופת הנשייה", שממנה מחולק הכסף לנושים.
בני זוג, ילדים בגירים ומשק בית משותף
הדוח מתאר את משק הבית, לא רק את החייב. לכן מצרפים גם את תלושי השכר של בן או בת הזוג ושל ילדים בגירים שגרים איתכם. המטרה היא לראות את התמונה המלאה: כמה כסף נכנס לבית וכמה יוצא.
כששני בני הזוג נמצאים בהליך ומנהלים משק בית משותף, הם רשאים להגיש דוח משותף אחד, חתום על ידי שניהם, ולהגיש אותו בכל אחד מהתיקים. זה חוסך עבודה כפולה ומונע סתירות בין שני דוחות נפרדים.
לסיכום: רשימת בדיקה לפני שליחה
- מספר התיק, כתובת וטלפון מעודכנים.
- כל ההכנסות של משק הבית מופיעות, עם מסמך לכל אחת.
- ההוצאות העיקריות מופיעות, עם אסמכתאות.
- עצמאים: דוחות מע"מ ומס הכנסה מצורפים.
- הכול בקובץ PDF אחד, ברור וקריא.
- הסכומים בטופס תואמים למסמכים.
- נשמר עותק של הדוח ושל אישור ההגשה.
הדוח הדו-חודשי הוא לא מבחן, אלא דרך להראות שאתם עומדים בתנאי ההליך. מי שבונה לעצמו שגרה קבועה, מגלה אחרי כמה פעמים שזה לוקח הרבה פחות זמן ממה שחשש. אם משהו לא ברור בתיק הספציפי שלכם, הנאמן ומוקד הממונה הם הכתובת הראשונה לשאלות.
שאלות נפוצות
בני זוג שנמצאים שניהם בהליך צריכים להגיש שני דוחות?
אפשר להגיש את הדוח בלשכה ולא באינטרנט?
האם צריך לשמור את הקבלות המקוריות?
מה עושים אם חסרה קבלה על הוצאה מסוימת?
האם עצמאים מגישים דוח אחר?
השתנתה לי ההכנסה באמצע התקופה. מה עושים?
מקורות
- gov.il: הגשת דוח דו-חודשי על הכנסות והוצאות (משרד המשפטים)
- כל זכות: תקופת הביניים בהליכי חדלות פירעון
- כל זכות: תשלום חודשי (תשלום נדרש) של חייב בהליכי חדלות פירעון
- כל זכות: דוח ממצאי בדיקה של נאמן
המדריך נכתב על ידי מערכת בלי חובות לפי החוק ולפי המקורות הרשמיים שלמעלה, ונבדק לאחרונה ב-8 באוקטובר 2026. הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. איך אנחנו כותבים ובודקים.
רוצים שעורך דין יחזור אליכם?
משאירים פרטים, ועורך דין שעוסק בתחום יחזור אליכם לשיחה ראשונה. בלי התחייבות.
כדאי לקרוא גם
תקופת הביניים בחדלות פירעון: השנה שקובעת את התוכנית שלכם
תקופת הביניים היא השנה שבין צו פתיחת ההליכים לצו השיקום הכלכלי. מה החובות שלכם בה, מה הנאמן בודק, ואיך להתכונן כדי לקבל תוכנית הוגנת.
חדלות פירעוןצו לפתיחת הליכים: מה קורה ביום שבו נפתח הליך חדלות פירעון
מה זה צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, מי מבקש אותו ואיפה, מה הוא מקפיא, אילו חובות וההגבלות מתחילות מאותו יום, ומה קורה אחריו.
כלכלה נכונהאיך בונים תקציב משפחתי שעובד, גם כשיש חובות
תקציב הוא הבסיס לכל יציאה מחובות: להסדר, לאיחוד תיקים ולתוכנית פירעון. איך בונים אותו ב-5 שלבים, אילו הוצאות שוכחים, ואיך מוצאים כסף פנוי בלי לחיות על אוויר.