טעות בנתוני האשראי: איך מגלים, איך מבקשים תיקון ומה לצרף

גיליתם בדוח נתוני האשראי תיק בהוצאה לפועל שנסגר מזמן ועדיין מופיע כפתוח? חוב שנכלל בהפטר ומסומן כאילו לא טופל? הלוואה שאתם בכלל לא מכירים? טעויות כאלה קורות, והן יכולות לעלות לכם בסירוב להלוואה, בריבית גבוהה יותר או בשאלות לא נעימות בבנק.

התשובה הקצרה: אפשר לבקש לתקן מידע שגוי, וזה בחינם. מזמינים דוח ריכוז נתונים מבנק ישראל, מזהים את הנתון השגוי ואת מקור המידע שדיווח אותו, ופונים אליו קודם, עם מסמכים. אם הפנייה לא פותרת את הבעיה, מגישים בקשה לתיקון מידע ליחידה לפניות הציבור של מערכת נתוני האשראי בבנק ישראל, בטלפון ‎*6194 או באתר המערכת. אם הנתון תוקן, אפשר לקבל דוח מעודכן בלי תשלום. חשוב לדעת מראש: אפשר לתקן רק מידע לא נכון, לא שלם או לא מדויק. פיגור אמיתי לא נמחק בבקשה.

מה נחשב "טעות" בנתוני האשראי?

לפי חוק נתוני אשראי, לקוח רשאי לבקש תיקון כשלדעתו המידע שדווח אינו נכון, אינו שלם או אינו מדויק. בפועל, אלה הטעויות שאנשים אחרי חובות נתקלים בהן הכי הרבה:

בסקירה של בנק ישראל על פניות הציבור במערכת לשנת 2020 נכתב שהנושאים השכיחים בבקשות לתיקון היו צווי הפטר, הסדרי חוב, נתונים שמעידים על אי פירעון, ומחלוקות על תיקים בהוצאה לפועל ובהליכי חדלות פירעון. באותה שנה, רוב הבקשות לתיקון עסקו בנתוני חשבון עובר ושב (43%) ובנתוני הלוואות (36%).

מה לא נחשב טעות?

כאן נמצא מקור התסכול הגדול. באותה סקירה ציין בנק ישראל שברוב הגדול של המקרים הבקשות לתיקון לא הצדיקו תיקון, והלקוחות קיבלו הסבר. הסיבה: הרבה פעמים הנתון מפתיע, אבל נכון.

• מידע היסטורי אחרי סגירה. תיק שנסגר לא נעלם מיד. בדוגמה שמביא בנק ישראל, תיק בהוצאה לפועל שנסגר בינואר 2019 מדווח למערכת עד ינואר 2022, כלומר שלוש שנים אחרי הסגירה. זה לא שיבוש, אלא האופן שבו המערכת בנויה.
• הליך שהיה, גם אם הסתיים טוב. בקשה לפתיחת הליכים, צו לפתיחת הליכים או בקשה להסדר חוב הם נתונים שהמערכת אוספת. ההפטר פוטר מהחובות, אבל לא מוחק את העובדה שהיה הליך.
• פיגור שבאמת היה. גם אם שילמתם אחר כך, הפיגור עצמו קרה.

ההבדל חשוב: נתון היסטורי נכון לא מתקנים, אבל סטטוס שגוי כן. "התיק נפתח בשנת X" יכול להיות נכון, ו"התיק פתוח היום" יכול להיות טעות.

כמה זמן נשמר מידע במאגר?

לפי סעיף 23 לחוק נתוני אשראי, בנק ישראל שומר את הנתונים במאגר עשר שנים מהמועד שבו הועברו אליו, ואחרי שלוש שנים יתרת התקופה היא לצורכי תיעוד בלבד. בסוף התקופה נמחקים פרטי הזיהוי, כך שאי אפשר לקשר את המידע אליכם.

לצד זה יש כלל שמתייחס לנתונים שמעידים "באופן מובהק" על אי פירעון (בבנק ישראל קוראים להם נתוני מובהקות לאי פירעון): כשנתון כזה נכנס למערכת מתחילה תקופת הגבלה, שמסתיימת שלוש שנים אחרי הנתון האחרון מהסוג הזה. בתקופה הזו אי אפשר לבקש שהנתונים לא ייכללו במאגר. הכללים המדויקים נקבעים בחוק ובהוראות, ולכן כשיש ספק כדאי לשאול את היחידה לפניות הציבור.

איך מבקשים תיקון: 6 צעדים

1. מזמינים דוח ריכוז נתונים. דוח אחד בכל שנה קלנדרית הוא בחינם, דרך מערכת ההזדהות הלאומית באתר המערכת או בטלפון ‎*6194. בוחרים תקופה של 3, 5 או 10 שנים. לפרטים ראו את המדריך נתוני אשראי ודירוג אשראי.
2. מסמנים כל נתון שנראה שגוי. לכל שורה בודקים: האם אני מכיר את ההתחייבות? האם הסכום נכון? האם הסטטוס (פתוח, סגור, משולם) נכון היום?
3. מזהים את מקור המידע. ליד כל נתון בדוח מופיע מי דיווח אותו: בנק, חברת כרטיסי אשראי, חברת הלוואות, רשות האכיפה והגבייה או הממונה על הליכי חדלות פירעון.
4. אוספים מסמכים. בלי מסמך, הבקשה היא טענה. עם מסמך, היא הוכחה. ראו את הטבלה למעלה ואת הרשימה בהמשך.
5. פונים קודם למקור המידע. זו ההמלצה של בנק ישראל. הגוף שדיווח הוא זה שצריך לבדוק ולשלוח למערכת נתון מתוקן. חברות אשראי מפרסמות באתר שלהן את הדרך לפנות אליהן בנושא.
6. אם זה לא נפתר, פונים ליחידה לפניות הציבור של מערכת נתוני האשראי. בבקשה מפרטים מה מקור המידע, מה הטענה, ומצרפים את המסמכים. היחידה מבררת, ובמידת הצורך מעבירה את הבקשה למקור המידע, שצריך לתת תשובה מנומקת. אם הבקשה מוצדקת, היחידה מוודאת שהמקור תיקן, ומודיעה לכם על התשובה.

ערוצי הפנייה שבנק ישראל מפרסם: אתר מערכת נתוני האשראי (creditdata.org.il), המוקד הטלפוני ‎*6194, ופקס 077-6093730. את שעות המוקד ואת הדרכים העדכניות לשליחת בקשה כדאי לבדוק באתר המערכת לפני הפנייה.

אילו מסמכים מצרפים?

• צו הפטר (מבית המשפט או מהממונה על הליכי חדלות פירעון), אם החוב נכלל בהליך. בנק ישראל כותב במפורש שבבקשה לתיקון אחרי הפטר צריך לצרף את הצו.
• אישור סגירת תיק בהוצאה לפועל, מהאזור האישי ברשות האכיפה והגבייה או מהלשכה.
• אישור סילוק הלוואה או אישור יתרה אפס מהבנק או מחברת האשראי.
• הסכם הסדר עם הנושה, ואישור שהתשלום האחרון בוצע.
• צו איחוד תיקים או החלטות אחרות, אם הן רלוונטיות לסטטוס של התיק. על איחוד תיקים ראו המדריך המלא.
• צילום תעודת זהות, אם מתבקש לזיהוי.
• צילום הדוח עם הנתון השגוי מסומן.

טיפ: שמרו את כל המסמכים בתיקייה אחת, סרוקה, עם שמות קבצים ברורים. אחרי הליך חדלות פירעון זה שווה זהב, כי אותם מסמכים יידרשו שוב, למשל כשתבקשו משכנתא אחרי הפטר.

נוסח לדוגמה לבקשת תיקון

אפשר לכתוב בשפה פשוטה. הנה נוסח בסיסי שאפשר להתאים:

הנדון: בקשה לתיקון נתון במערכת נתוני אשראי שמי ___, ת"ז ___. בדוח ריכוז הנתונים שהפקתי בתאריך ___ מופיע נתון שדיווחתם: ___ (סוג ההתחייבות, מספר אם יש). לפי הדוח הסטטוס הוא ___, אבל בפועל ___ (למשל: התיק נסגר בתאריך ___ / החוב נכלל בהפטר שניתן בתאריך ___). מצורפים: ___. אבקש לבדוק ולשלוח למערכת נתוני האשראי נתון מתוקן, ולעדכן אותי בתשובה מנומקת. בברכה, ___, טלפון ___.

שלחו בדרך שמשאירה תיעוד (טופס מקוון עם אישור, דוא"ל, פקס), ושמרו עותק.

דוגמה: תיק שנסגר ועדיין מופיע כפתוח

(דוגמה להמחשה בלבד, עם פרטים מומצאים.) מיכל קיבלה הפטר לפני שנה. כשביקשה הלוואה קטנה לרכב, הבנק היסס. היא הזמינה דוח וגילתה ששני תיקים בהוצאה לפועל, שנכללו בהליך, מופיעים בלי עדכון על הסיום, ושהלוואה אחת מופיעה עם יתרה.

מה היא עשתה:

1. סימנה את שלושת הנתונים, וזיהתה ששניים דווחו מהוצאה לפועל ואחד מבנק.
2. הורידה מהאזור האישי אישורי סגירת תיקים, ומצאה את צו ההפטר.
3. פנתה לבנק עם צו ההפטר וביקשה לעדכן את סטטוס ההלוואה.
4. לגבי התיקים, הגישה בקשה ליחידה לפניות הציבור של מערכת נתוני האשראי, עם האישורים.
5. אחרי שקיבלה הודעה שהנתונים תוקנו, הפיקה דוח מעודכן בלי תשלום, וצירפה אותו לבקשת ההלוואה.

שימו לב שגם אחרי התיקון, ההליך עצמו ממשיך להופיע כנתון היסטורי לתקופה שנקבעה. מה שהשתנה הוא שהסטטוס עכשיו נכון, ושהבנק רואה תמונה מדויקת.

טעויות נפוצות כשמבקשים תיקון

• לבקש למחוק מידע נכון. בקשה כזו תידחה. התמקדו בנתון שגוי ובמסמך שמוכיח אותו.
• לפנות בלי מסמכים. "אני בטוח שזה נסגר" לא מספיק. אישור סגירה או צו הפטר מקצרים את הבירור.
• לשלם לחברת "ניקוי דירוג". הפנייה בחינם, ובנק ישראל ממליץ לבצע פעולות במערכת בעצמכם ולא דרך צד שלישי. אף אחד לא יכול למחוק מידע נכון.
• לבלבל בין הדוח לבין הציון. הדוח מבנק ישראל הוא הנתונים. הציון הוא חישוב של לשכת אשראי. מתקנים את הנתונים, לא את הציון.
• לשכוח לבדוק אחר כך. אחרי תיקון, הפיקו דוח מעודכן ובדקו שהשינוי נקלט. כדאי גם להציץ בציון באפליקציה של לשכת האשראי.
• לחכות עד הרגע שצריך הלוואה. בירור יכול לקחת זמן. בדקו את הדוח חודשים לפני שאתם פונים לבנק.

מה עושים אם מופיעה הלוואה שאינה שלכם?

זה המקרה הדחוף ביותר. פנו מיד למקור המידע שמופיע בדוח, אמרו שאינכם מכירים את ההתחייבות, ובקשו בירור בכתב. במקביל בקשו תיקון דרך היחידה לפניות הציבור. אם יש חשד ששימשו בפרטים שלכם בלי רשות, שקלו להגיש גם תלונה לגורם המתאים, ובדקו שאין פעילות נוספת שאינכם מכירים. כדאי גם להיזהר מהודעות שמבקשות "לאמת פרטים" כדי "לטפל בבעיה": גופים רשמיים לא מבקשים סיסמאות או קודים בהודעה.

איך זה קשור לחיים אחרי החובות?

נתונים נכונים הם הבסיס לשיקום. בנק שרואה תיק פתוח שכבר נסגר יחשוב שאתם עדיין בחובות. כשהנתונים מדויקים, מה שהוא רואה הוא ההיסטוריה האמיתית, וגם ההתנהלות הטובה שבניתם מאז. על בניית ההתנהלות הזו כתבנו במדריך 8 הרגלים לשנה הראשונה אחרי, ועל השיחה עם הבנק במדריך משא ומתן עם הבנק. מי שעדיין בתוך הליך, ימצא את הכללים במדריך ההגבלות על חייב בהליך. כדי להחזיק את החשבון בלי חריגות, מחשבון התקציב החודשי עוזר לראות כמה באמת נשאר בכל חודש.

מה לעשות השבוע

• להזמין דוח ריכוז נתונים בחינם (אם עוד לא ניצלתם את הדוח של השנה הקלנדרית).
• לעבור שורה אחרי שורה ולסמן כל נתון שנראה שגוי.
• לרשום ליד כל נתון שגוי את מקור המידע.
• לאסוף מסמכים: צו הפטר, אישורי סגירת תיקים, אישורי סילוק.
• לשלוח בקשה בכתב למקור המידע ולשמור עותק.
• אם לא נפתר, להגיש בקשה ליחידה לפניות הציבור של מערכת נתוני האשראי.
• אחרי תשובה חיובית, להפיק דוח מעודכן ולבדוק שהתיקון נקלט.

שווה לדעת: המדריך מבוסס על מידע של בנק ישראל, "כל זכות" וחוק נתוני אשראי ומסביר עקרונות כלליים. הכללים, המועדים וערוצי הפנייה העדכניים מתפרסמים באתר מערכת נתוני האשראי של בנק ישראל. במקרה מורכב, למשל חשד לשימוש בפרטים שלכם, כדאי להתייעץ עם גורם מקצועי.