176,923 ₪: הסף שקובע לאן מגישים בקשה לחדלות פירעון

בהליך חדלות פירעון של אדם פרטי יש שני מסלולים, והמספר שמפריד ביניהם הוא 176,923.12 ₪ (נכון ל-2026). חייב שסך החובות שלו מעל הסכום הזה מגיש בקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון, וההחלטות הגדולות מתקבלות בבית המשפט. חייב שסך החובות שלו עד הסכום הזה מגיש ללשכת ההוצאה לפועל, וההחלטות מתקבלות אצל רשם ההוצאה לפועל.

הסכום מתעדכן מדי שנה. כשהחוק נכנס לתוקף ב-15.09.2019 הוא עמד על 150,000 ₪, ולכן עדיין אפשר לראות את המספר הישן במקורות רבים, גם באתרים רשמיים שלא עודכנו.

רוצים תשובה מהירה למקרה שלכם? המחשבון שלנו מראה לאן מגישים לפי סך החובות, וכל החישוב נעשה אצלכם במכשיר.

ההבדלים בטבלה אחת

חריג חשוב: אם נושה ביקש לפתוח את ההליך, ההליך מתנהל בבית המשפט והממונה מלווה אותו, בלי קשר לגובה החוב. פירטנו את המצב הזה במדריך נושה ביקש לפתוח נגדכם הליך.

למה בכלל יש שני מסלולים?

הרעיון של החוק היה פשוט: לא כל תיק צריך בית משפט. אדם עם חובות של עשרות אלפי שקלים, בדרך כלל שכיר עם כמה תיקים בהוצאה לפועל, לא צריך את אותו מנגנון כמו אדם עם חובות של מיליונים, עסק שקרס וערבויות מורכבות. לכן החוק יצר מסלול מנהלי, פשוט ומהיר יותר, לחובות נמוכים יחסית, במסגרת ההוצאה לפועל.

מה לא משתנה בין המסלולים?

חשוב להבין: העקרונות זהים בשני המסלולים. בשניהם:

• יש צו לפתיחת הליכים שמקפיא את ההליכים נגד החייב.
• יש נאמן שבודק את המצב הכלכלי.
• יש תקופת ביניים של כשנה, עם תשלום חודשי ודוח הכנסות והוצאות כל חודשיים.
• יש הגבלות, כמו עיכוב יציאה מהארץ.
• יש צו לשיקום כלכלי, בדרך כלל לכ-3 שנים.
• ובסוף אפשר לקבל הפטר, ובמקרים מסוימים הפטר לאלתר.

מה שמשתנה הוא הגוף שאיתו עובדים, הטפסים, המערכת המקוונת, והדרך שבה מתקבלות ההחלטות.

איך מחשבים נכון את סך החובות?

זה נשמע פשוט, אבל כאן נעשות הרבה טעויות. סך החובות הוא כל החובות, לא רק אלה שמציקים עכשיו:

1. מבקשים יתרות עדכניות מכל בנק, חברת אשראי וגוף שאתם חייבים לו. יתרה מלפני שנה כבר לא נכונה, בגלל ריביות.
2. בודקים את התיקים בהוצאה לפועל. באזור האישי באתר רשות האכיפה והגבייה רואים את היתרה המעודכנת של כל תיק, כולל ריבית, הצמדה והוצאות.
3. בודקים את נתוני האשראי. בדוח נתוני האשראי של בנק ישראל מופיעות הלוואות ומסגרות שלפעמים שוכחים. פירטנו איך מזמינים דוח במדריך נתוני אשראי.
4. לא שוכחים חובות "שקטים": הלוואות ממשפחה עם הסכם, חובות לרשויות (מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי, ארנונה), ערבויות שמומשו, חובות לספקים.
5. סוכמים הכול ומשווים לסף.

דוגמה: מעל או מתחת?

(דוגמה להמחשה בלבד, המספרים מומצאים.) מיכל עשתה רשימה:

בהתחלה מיכל חשבה שהיא "בערך 150 אלף", ולכן מתחת לסף. אחרי שסכמה הכול, כולל ההלוואה מאחיה והארנונה, התברר שהיא מעל הסף של 2026. ההבדל הזה קובע לאן היא מגישה.

טעויות נפוצות בחישוב

• להשתמש בסכום הקרן בלבד. בתיקים בהוצאה לפועל, הריבית וההוצאות יכולות להגדיל את החוב משמעותית. בודקים את היתרה המעודכנת.
• לשכוח את המספר הישן. 150,000 ₪ זה הסף מ-2019. מי שמסתמך עליו עלול לטעות במסלול.
• "החוב הזה לא באמת נחשב." חוב למשפחה, חוב שנוי במחלוקת, ערבות. כולם צריכים להופיע בבקשה, גם כשיש לכם טענות לגביהם.
• להקטין סכומים כדי להיכנס למסלול "הקל". בקשה צריכה להיות מלאה ונכונה. הסתרה של חובות או נכסים היא חוסר תום לב, עם השלכות קשות.

איך מגישים בכל מסלול?

בשני המסלולים אפשר להגיש בקשה באופן מקוון, ומי שאינו מיוצג על ידי עורך דין יכול להגיש גם ידנית:

• חובות מעל הסף: בקשה מקוונת לממונה על הליכי חדלות פירעון, או הגשה ידנית במשרדי הממונה במחוז, למי שאינו מיוצג.
• חובות עד הסף: בקשה מקוונת דרך האזור האישי של רשות האכיפה והגבייה, או הגשה ידנית בלשכת ההוצאה לפועל, למי שאינו מיוצג.

אם כבר הוגשה בקשה למחוז מסוים ויש סיבה להעביר אותה, למשל מעבר דירה, אפשר לבקש העברה של הטיפול למחוז אחר. ובכל שלב אפשר לבקש מידע על התיק מהגוף שמטפל בו.

מי יכול לעזור בהגשה?

• הסיוע המשפטי של משרד המשפטים נותן ייצוג גם בחדלות פירעון, למי שעומד בתנאי הזכאות.
• ארגונים חברתיים כמו "דף חדש" ו"פעמונים" מלווים אנשים במצב כלכלי קשה.
• עורך דין פרטי, למי שמעדיף ליווי אישי לאורך כל הדרך.

ומה אם הסכום קרוב מאוד לסף?

כשהסכום קרוב לסף, כל פרט משנה: ריבית שמצטברת, תיק חדש שנפתח, או יתרה שהתעדכנה. כמה המלצות:

• בודקים את הסכום שוב סמוך להגשה, כי חובות ממשיכים לגדול.
• מוודאים את הסף העדכני באתר הממונה או מול רשות האכיפה והגבייה. הוא מתעדכן מעת לעת.
• אם יש ספק, שואלים. מוקד הממונה (‎5067) ומוקד רשות האכיפה והגבייה (‎35592) יכולים לעזור להבין לאן לפנות.

מה קורה אם המצב משתנה אחרי ההגשה?

הסף נבחן לפי סך החובות כפי שהוא מוצג בבקשה. לפעמים, אחרי ההגשה, מתברר שחוב מסוים גבוה או נמוך ממה שחשבתם, למשל כשנושה מגיש תביעת חוב בסכום אחר. זה לא אומר שהבקשה "נפסלת". חשוב לעדכן את הנאמן ולהציג את המסמכים, ולתת לגוף המטפל להחליט איך להמשיך. העיקר הוא שקיפות: בקשה שמוגשת בתום לב, עם המידע הטוב ביותר שהיה ידוע באותו רגע, היא נקודת פתיחה טובה.

האם כדאי בכלל להגיש? לפני שבוחרים מסלול

הסף קובע לאן מגישים, אבל לא אם כדאי להגיש. לפני כל החלטה כדאי לבדוק את החלופות:

• הסדר חוב ישיר עם הנושים, לפעמים עם הנחה.
• איחוד תיקים בהוצאה לפועל, למי שיש כמה תיקים ויכולת לשלם בפריסה.
• משא ומתן עם הבנק על פריסת המינוס וההלוואות.

השוואה מלאה יש במדריך הסדר חוב, איחוד תיקים או חדלות פירעון, ושאלון קצר של 6 שאלות באיזה הליך מתאים לי.

מה לעשות השבוע

• להוריד יתרות עדכניות מהבנק ומחברות האשראי.
• להיכנס לאזור האישי ברשות האכיפה והגבייה ולרשום את יתרת כל תיק.
• להזמין דוח נתוני אשראי.
• לרשום חובות למשפחה, לרשויות ולספקים.
• לסכם הכול במחשבון הסף.

רוצים להכין את הבקשה עכשיו? המכין הבקשה לחדלות פירעון שלנו מסדר נושים, נכסים, הכנסות והוצאות ורשימת מסמכים, ומפיק PDF מסודר. בחינם, והכול נשאר אצלכם במכשיר.

שימו לב: הסף מתעדכן. לפני הגשה, כדאי לוודא את הסכום העדכני באתר הממונה או ברשות האכיפה והגבייה. המדריך מסביר את העקרונות הכלליים ואינו ייעוץ משפטי.